pWatt אנרגיה חלופית לקראת מהפכה תעשייתית שניה

אחת הבעיות החשובות ביותר איתן מתמודדת האנושות בעידן שלנו היא בעיית האנרגיה. בעיית האנרגיה היא בעיה סבוכה המערבת בתוכה אינטרסים מנוגדים רבים ודילמות לא פשוטות. בעוד שכמות האנרגיה אותה האנושות צורכת רק עולה עם הזמן, מקורות האנרגיה שלנו מצטמצמים.

רוב משק האנרגיה בעולם מתבסס על דלקים מחצביים שהם: נפט, פחם וגז טבעי. דלקים אלה נוצרים ממאובנים, אותם חומרים אורגניים עתיקים, צמחים ובעלי חיים שנקברו באדמה לפני מיליוני שנים, נדחסו בלחץ הקרקע והתהליכים הכימיים והפכו לדלק.

גילוי האנרגיה האצורה בחומרים אלו הוא אחד הגילויים המשמעותיים שהאיצו את המהפכה התעשייתית לממדיה העצומים ובדיעבד עיצבו את עולמנו כיום. יחד אם זאת ישנם מספר בעיות עם אותם דלקים: בתור התחלה, השימוש בהם מזהם מאוד ואחראי עיקרי לזיהום הקרקע, להיווצרות החור באוזון וגדילת התחלואה בסרטן במדינות מתועשות. הבעיה השניה היא שהנגישות אליו מוגבלת.

הנפט והפחם אינם מחולקים באופן שווה באדמת העולם אלא נמצאים בכמויות מוגבלות במקומות מסוימים, ושאר העולם למעשה תלוי באותם ספקים בלעדית, וכמו שנראה בהמשך, מדינות מסוימות עלולות למצוא עצמן תחת מצור ובנוסף מצב זה מהווה איום מתמיד על השלום העולמי.

הסיבה השלישית והעיקרית היא שהדלקים הללו הם מתכלים, כלומר אי אפשר להשתמש בהם שוב, והם עומדים להיגמר לנו. מסיבות אלו הפך העיסוק למציאת חומרי אנרגיה חלופיים ויישומם בקנה מידה עולמי, לנושא חשוב ובעייתי במיוחד.

החיפוש אחר אנרגיה חלופית החל למעשה כאשר דרכי עיבוד האנרגיה המסורתיות החלו להראות את מגרעותיהן. המשבר הראשון ארע בשנת 1973 בעקבות מלחמת יום כיפור.

באותה תקופה, כמו היום, ספקיות הנפט לעולם הרחב היו ברובן המכריע מדינות ערביות ומוסלמיות. בעקבות תבוסת מדינות ערב במלחמה החליטו אותן מדינות המייצאות נפט להחרים את ישראל ואת כל מדינות המערב שנחשבו כמסייעות לה כגון ארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות באירופה.

על-ידי הגבלת הייצוא והקפצת מחירי הנפט העולמיים מ-2 דולר לחבית ל-40 דולר, נוצר במערב ובישראל מחסור משמעותי בנפט. ההשלכות הכלכליות היו חמורות מאוד: התחבורה הפרטית והציבורית, כמו גם הובלת סחורות הצטמצמו מאוד, תעשיות שונות קרסו ובמדינות אירופה הקרות האזרחים לא יכלו להרשות לעצמם לחמם את בתיהם.

המשבר היה חמור כל כך שארה"ב ובריטניה איימו לצאת ולכבוש את שדות הנפט של ארצות ערב. האיום עבד, וכך הסתיים המשבר המכונה היום "משבר האנרגיה העולמי". מאותו משבר נלמדו מספר לקחים: הראשון שבהם הוא הצורך בחיסכון.

למשל, מעבר מרכבים אמריקאים גדולים לרכבים יפנים בעלי נפח מנוע נמוך יותר ולכן חסכוני יותר בדלק.
 

צור קשר:

שם הפונה:
אימייל:
טלפון:
הודעה:

המסקנה השניה היא שהעולם המערבי לא יוכל להיות תלוי במדינות ערב להספקת הדלק. אמנם עיקר המאמצים באותה תקופה הושקעו בחיפוש נפט בשטחי מדינות מערביות, אך גם נוצרה לראשונה המודעות לצורך במציאת אנרגיה חלופית.

באותה תקופה הפתרון המסתמן היה מעבר לאנרגיה גרעינית. ואכן מאמצים רבים הושקעו בכיוון בניית כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. אולם לשימוש באנרגיה גרעינית יש מחיר כבד אותו גילה העולם באסון צ'רנוביל בשנת 1986.

תקלה טכנית בכור גרעיני בעיר צ'רנוביל בבריה"מ גרם לפיצוצו ולפיזור פסולת גרעינית שאת תוצאותיה אפשר לראות עד היום. בנוסף לכך, יש קושי למדינות העולם לוודא האם הקמת כור גרעיני במדינה מסוימת אכן תשמש לייצור אנרגיה או למטרות צבאיות, כפי שידוע לנו על הכורים באירן כיום ואף אצלנו כאן בארץ.

בשנות התשעים גברה המודעות העולמית להתגברות הזיהום הסביבתי בעולם ולהשלכותיו על האקלים ועל עתיד כדור הארץ, ובנוסף נשמעו יותר ויותר קולות מדעיים שמצביעים כי מאגרי הדלקים המחצביים בעולם מתדלדלים וכי עלינו למצוא פתרונות ומהר.

באותה תקופה הפך נושא האנרגיה החלופית לנושא אשר מושקעים בו מאמצים ומשאבים רבים שאת תוצאותיהם אנו מתחילים לראות רק היום.

כיום הפתרונות המוצעים הם נרחבים. הפתרון הנפוץ והישים ביותר כרגע הוא שימוש באנרגיה סולארית - אנרגיה המופקת מאור השמש. היתרון בסוג אנרגיה זו היא שהשמש לא עתידה "להיגמר" לנו בקרוב וכן זוהי צורת אנרגיה לא מתכלת ואף לא מזהמת.

החיסרון העיקרי בשיטה זו היא העלויות הגבוהות של המערכות הסולאריות ביחס לתפוקה שהן נותנות וביחס לשימוש באנרגיה המצויה. ואכן עיקר המאמצים המדעיים בתחום עוסקים בהוזלת המערכות הסולאריות והגברת תפוקת יצור החשמל שלהן.   

פתרון נפוץ אחר הוא שימוש באנרגיית הרוח או תנועת המים (אנרגיה הידרואלקטרית). אך כיום המחקר בתחום מתפתח לכיוונים שעד לא מזמן נחשבו למדע בדיוני. דוגמאות אחדות הן: הפקת אנרגיה מפירוק מים לחמצן ומימן, תדלוק רכבים במימן, גז ומים, שימוש בחיידקים מהונדסים גנטית, הפקת דלק מאצות, מתירס, תפוחי-אדמה וממה לא.

לאחרונה אפילו מנסים להפיק חשמל מתנועה של מכוניות. בניסוי משותף של הטכניון, מע"צ וחברת אינווטק בכביש מס' 4, התקינו מדענים בתוך אספלט הכביש גנרטורים מיוחדים שתפקידם להמיר את תנועת המכוניות הנוסעות לחשמל. ניסוי דומה נעשה גם על תנועת רכבות, ושניהם נחשבו כניסויים מוצלחים.

עם זאת, עד כמה שהידע המתקדם בנושא מפריח בנו תקוות לפתרונות קרובים, יש ליזכור כי לכל שיטה חלופית יש מגרעות משלה, עלויות משלה, קשיים בייצור המוני ופעמים רבות גם נזק סביבתי. תחנות הרוח למשל, יוצרת רעש רב, תופסות שטחים פתוחים ומסכנות את אוכלוסיית הציפורים המקומית.

גידול תירס לדלק יצטרך לבוא על חשבון גידולים אחרים לצורכי אוכל. כך שישנם תהליכים רבים שהטכנולוגיות הללו צריכות לעבור עד שנוכל באמת לוותר על דלקים מתכלים ומזהמים.

חשוב אף לציין כי מה שמעכב פעמים רבות את מעבר הידע המהפכני הזה מלהיות שמיש לכולנו הוא שהמעבר לאנרגיה תחליפית לרוב עוצר אי-שם בסבך הביורוקרטיה, אינטרסים של בעלי הון וחוסר עניין של נבחרי הציבור לעסוק בנושאים אלה ולהעמיד אותם במקום הראוי להם בסדר היום.

כך שהתהליך אותו האנושות עוברת למציאת אנרגיה חלופית אינו רק חיפוש טכני אלא מהמפכה תעשייתית שניה.


אנרגיה חלופית | איכות הסביבה | חשמל ירוק | הפקת אנרגיה מפסולת
pWatt אנרגיה חלופית